החלטה בתיק ת"א 28891-01-12

1.         לפניי בקשה ל"צו מניעה זמני במעמד צד אחד או לאחר דיון דחוף במעמד הצדדים", שבגדרו מבוקש להורות למשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ, להימנע מהמשך הליכי מימוש נכס מקרקעין הידוע כגוש 30131 חלקות 42, 62, 64 ו-66 של מבקשת 4. בכלל זה - עצירת הליך קבלת הצעות ועריכת התמחרות, והכל במסגרת תיק מימוש משכון המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה. הבקשה הוגשה, לפי הנטען, סמוך לאחר שנודע למבקשים (ביום 15.1.2012) שפורסמה בעיתונות הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס על-ידי כונס נכסים שמונה על-ידי המשיב (נספח A לבקשה). 

2.         הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה ביום 1.2.2012 סמוך לשעה 18:30. מדובר בבקשה רחבת היקף, המחזיקה כ-36 עמודים וכ-166 סעיפים ומפנה לנספחי כתב התביעה המחזיקים עצמם עשרות רבות של עמודים. כתב התביעה הוגש לפני כשבועיים - ביום 15.1.2012. לצורך הדיון וההכרעה בבקשה לצו מניעה זמני, די בתיאור קצר ביותר של סיפור המעשה, כעולה מן הבקשה:     

3.         מבקשת 1 היא חברה פרטית העוסקת בתחום הבנייה, היזמות והביצוע. מבקשים 3-2 הם בעלי מניות במבקשת 1 ומכהנים בחברה כמנהלים. מבקשת 4 היא חברה פרטית נוספת המצויה בבעלותם של מבקשים 3-2, והיא הבעלים של הנכס שבעניינו מבוקש צו המניעה הזמני. מדובר במבנה תעשייתי המצוי ברחוב האומן 22 בירושלים, המשמש את מבקשת 4 כ"נכס מניב". על-פי הבקשה, מבקשת 4 מישכנה את הנכס לטובת המשיב בשנת 2001, וזאת להבטחת חובותיה של מבקשת 1. נטען, כי שיעבוד הנכס לטובת המשיב נעשה לאחר שהמשיב הציב זאת כתנאי להגדלת מסגרת האשראי של המבקשת 1 בחשבון ליווי (אצל המשיב) לפרויקט בנייה של מבקשת 1 באשקלון; פרוייקט אשר נקלע לקשיים.

4.         למבקשים טענות רבות נגד המשיב -  טענות שבגינן הם הגישו, כאמור, את התובענה העיקרית. טרם הוגש כתב הגנה בתיק. לפי חוות דעת שצורפה לתביעה, יתרת החוב לבנק ליום 31.12.2011 על-פי ספרי הבנק היא 31,465,744 ש"ח. בתביעה נתבעו סעדים כספיים והצהרתיים, שהוערכו בשווי של 38,362,305 מליון ש"ח. בין היתר נטען בתביעה, כי המשיב מתכחש להתחייבות משנת 2005 להפחית שבעה מליון ש"ח מחובה של מבקשת 1; כי המשיב מחייב את חשבון החברה בריבית חריגה מפברואר 2007 בניגוד לדין ולהסכם; וכן שבמעשיו ומחדליו הסב המשיב נזקים אדירים למבקשת 1, לרבות עוגמת נפש ופגיעה במוניטין, אותם מבוקש למעשה לקזז מן החוב למשיב.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה לצו מניעה זמני, כמו גם בכתב התביעה על צרופותיו, מסקנתי היא שדין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בתשובה.

6.         דינה של הבקשה לצו מניעה להידחות תחילה - ולו מן הטעם של היעדר הלימה בין הסעד הזמני המבוקש לבין הסעדים שנתבקשו בתביעה העיקרית (ראו ע"א 1722/07 בינימין נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, פתח תקווה (לא פורסם, 4.3.2009); רע"א 8553/07 כתאני נ' שכטר (לא פורסם, 27.2.2008), בפיסקה 11). הסעדים שנתבעו בתביעה העיקרית הם סעדים כספיים וסעדים הצהרתיים שונים. לא התבקש בתביעה סעד בקשר עם מימוש המשכנתה על הנכס (וממילא לא נטען שקיים פגם במשכנתה שיש בו כדי להביא לביטולה). נטען אומנם לנזקים בשל מינוי כונס נכסים על הנכס, אך לא התבקש סעד ישיר לעניין עצם המימוש להבדיל מסעד כספי בשל הנזקים בהליכי הכינוס. הסעד הזמני המבוקש עתה אינו דרוש אפוא על מנת להבטיח את קיומו התקין של ההליך המשפטי או את ביצועו היעיל של פסק הדין (פרשת כתאני, שם). המבקשים למעשה אינם חולקים על כך (סעיף 8 לבקשה). תביעתם הכספית מבוססת על טענות רבות שקיים ספק בדבר ביסוס מספק שלהן בחומר שלפניי, והכל ברמה הלכאורית הנדרשת במסגרת סעד זמני. כך או כך, אין בתביעתם זו, המבוססת במידה רבה על קיזוז סכומים בגין טענות שהן "חיצוניות" לחוב, כדי לאיין את המשכון המבוסס על החוב עצמו. די בטעם זה כדי להביא לדחיית הבקשה לסעד הזמני המבוקש.

7.         מעבר לצורך, אציין שקיימים קשיים בלתי מבוטלים נוספים בבקשה לצו זמני. בין הקשיים ניתן למנות את העובדה שלא צורפו לבקשה שטר המשכון או הבקשה למימושו בהוצאה לפועל וכן מסמכים רלבנטיים נוספים; כמו גם העובדה שלא צורפו לבקשה התחייבויות עצמיות כנדרש על-פי התקנות (ראה תקנה 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עוד ניתן למנות קשיים הנלמדים מן הבקשה עצמה, בכל הנוגע לביסוס מאזן הנוחות ונטייתו לטובת המבקשים. מעבר לכך שלטענת המבקשים עצמם מדובר בנכס עסקי, על כל המשתמע מכך, המבקשים טוענים בבקשה כי הייתה בינם לבין המשיב הבנה בדבר מכירת הנכס "לטובת הקטנת או כיסוי החוב הנטען לנתבע" (סעיף 97 לבקשה; מכתבו של ב"כ המבקשים מיום 29.7.2009 שצורף לכתב התביעה במסגרת נספח ה'; ובהרחבה - סעיפים 78-67 לכתב התביעה).

8.         זאת ועוד: עיון בנספחי כתב התביעה מעלה גם שהליכי מימוש הנכס בהוצאה לפועל החלו לכאורה לכל המאוחר עוד בשנת 2009, וכנראה עוד הרבה לפני כן (ראו למשל, מכתבו של ב"כ המבקשים מיום 23.7.2009, שצורף במסגרת נספח ה' לכתב התביעה; מכתבו של ב"כ המשיב מיום 28.7.2009 בפיסקה 2, שצורף גם הוא במסגרת נספח ה'). שיהוי זה, כמו גם הסכמתם לכאורה של המבקשים בעבר למכור את הנכס לטובת פירעון החוב למשיב, יש בהם כדי להעיד על היעדר חיוניות של הסעד הזמני המבוקש (ראו לעניין זה רע"א 6353/11 גוטמן נ' בנק דיסקונט (לא פורסם, 6.9.2011) בפיסקה 2; רע"א 9444/06 ש.א. ידיד לוי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 19.11.2006)). לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקשים לא הצביעו על כך שייגרם להם נזק בלתי הפיך אם תמומש המשכנתה מלבד טענה כוללנית לפיה מדובר בנכס בעל מאפיינים אישיים. לא למותר לציין, בהקשר זה, כי אף אם יעלה ביד המבקשים לזכות בהליך העיקרי, לא קיים חשש שמא לא יעלה בידיהם להיפרע מן המשיב שהוא בנק, על כל המשתמע מכך (ראו רע"א 5327/02 חב' אוריאנט קולור יצור והפקה (1989) נ' בנק קונטיננטל לישראל בע"מ (לא פורסם, 4.8.2002)).  

9.         אשר-על-כן, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית. משלא נתבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות, לטובת המשיבים.

10.       כמו-כן, ונוכח האמור לעיל, וכתב הטענות המפורט מעל ומעבר לצורך, כשרוב רובו אינו רלבנטי לנטען והוא חזרה על האמור בכתב התביעה, אני מאפשר לב"כ המבקשים לטעון מדוע לא יושתו הוצאות לטובת אוצר המדינה (ראו רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול (לא פורסם, 24.4.2006); רע"א 615/11 סופר מדיק נ' אקו-בלו טריידינג (לא פורסם, 27.3.2011). ב"כ המבקשים יהיה רשאי להתייחס לעניין זה בכתב עד ליום 9.2.2012.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה; התיק לעיוני ביום 10.2.2012.

ניתנה היום, י' בשבט תשע"ב, 3 בפברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: